פסק-דין בתיק תע"א 2556-09

1.      התובעת, חברה העוסקת בשיווק ומכירת טרקטורונים, רכבי משא, רכבים תפעוליים ואביזרי שטח, הגישה תביעה כספית כנגד נחשון וינטרברגר (להלן: "הנתבע"), עובד שלה בעבר, וביקשה לחייבו בפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת הסכם עבודה, השבת כספים שהנתבע נטל שלא כדין, תשלום בגין אופניים שרכש מהתובעת ותשלום בגין עלות חקירה פרטית שהתובעת נאלצה להזמין. בסך הכל עתרה התובעת לחייב את הנתבע ב-31,676 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה.

2.      במסגרת כתב הגנה שהגיש הנתבע ביקש לדחות את התביעה, שכן התובעת היא זו שהפרה את הסכם העבודה שנערך עימו. נטען כי התובעת לא זכאית לכל תשלום מן הנתבע אלא היא זו שחייבת לו כספים, כי האופניים ניתנו לנתבע כבונוס על עבודתו הטובה, וכי החקירה שבוצעה נגדו היא מגמתית ונטולת יסוד, כאשר הרקע לתביעה הוא סכסוך אישי בין מנהל התובעת לבין מנהלו של הנתבע במקום עבודתו הנוכחי, חברת "קשר ימי" (להלן: "קשר ימי"),  שהיא משווקת של רכבים תפעוליים, רכבי משא קטנים, טרקטורונים וכו'.

3.      בנוסף, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד בו עתר לתשלום שכר והפרשי שכר, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים, פיצוי לשיקול דעת בית הדין בגין פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש, מתן חשבונות וחיוב התובעת ליתן לנתבע טופס 106 וטופס 161 בגין תקופת עבודתו וסיומה. בסך הכל עתר הנתבע לחייב את התובעת ב- 155,800 ש"ח בתוספת פיצויי הלנה או לחילופין, ריבית והצמדה.

4.      במסגרת כתב תשובה ביקשה התובעת לדחות את התביעה שכנגד היות והנתבע קיבל את כל שכרו, קיבל ימי חופשה כפי שעולה מתלושי השכר והתפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. לדברי התובעת, כל מטרתה של התביעה שכנגד היא להכפיש ולנסות להסית את הבירור העיקרי מהתנהלותו של הנתבע.

5.            להלן העובדות הצריכות לעניין:

א.         הנתבע עבד אצל התובעת כמרכז ענף רכב תפעולי החל מיום 3.5.07 ועד ליום 30.9.08. במסגרת תפקידו שימש הנתבע, בין היתר, כאיש מכירות, אחראי על הפתרונות הטכניים וכן ביצע עבודות תיקונים וטיפולים.

ב.         בזיכרון דברים בין הצדדים מיום 3.5.07 (להלן: "הסכם העבודה") נקבעו פרטי העבודה, לרבות התמורה שתשולם לנתבע.

ג.          התובעת שימשה כמפיצה בלעדית באזור הצפון של קשר ימי.

ד.         הנתבע התפטר מעבודתו בתובעת וזמן קצר אחר כך החל לעבוד בקשר ימי.

6.         ראיות שנשמעו בדיון:

מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אביב קדשאי (להלן: "אביב"), מנהל התובעת. כן הוגש תצהירו של מר איתן אבגיל (להלן: "איתן" או "החוקר"), חוקר פרטי שנשכר על ידי התובעת וערך הקלטות שהוגשו לתיק. התובעת הגישה באמצעות איתן דיסק אודיו ווידאו, תמלילי השיחות שהופיעו בדיסק (ת/3, ת/4 ו-ת/5) והצהרות המתמללת.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

המצהירים נחקרו בבית הדין על תצהיריהם.

על מנת לדון ברכיבי התביעה שנתבעו בתביעה שכנגד יש לפרט את פרטי העבודה, נסיבות העסקתו וסיום העסקתו של הנתבע. אלו מהווים את הרקע העובדתי לתביעה שהגישה התובעת, שרכיביה נתגבשו רק לאחר סיום עבודתו של הנתבע. לפיכך, נדון תחילה ברכיבי התביעה שכנגד.

7.         נסיבות סיום העבודה של הנתבע :

התובעת טענה כי הנתבע התפטר מעבודתו באופן מפתיע וללא כל התראה והחל לעבוד ישירות בקשר ימי. לטענתה, הנתבע מעולם לא התלונן ולא הלין על דבר בקשר לתנאי עבודתו. כמי שהתפטר, הנתבע אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

הנתבע טען כי התובעת הפרה את הסכם העבודה ולא שילמה לו את הסכומים המגיעים לו, התובעת שינתה באופן מלאכותי את נתוני ההכנסות כדי לצמצם את אחוזי העמלות להם היה זכאי הנתבע. הנתבע התריע בפני התובעת פעמים רבות כי הוא מבקש לקבל את התמורה המגיעה לו אך התובעת התחמקה מתשלום. כך גם הנתבע התריע בפני התובעת על הבעייתיות במכירת כלי רכב סיניים לא בטיחותיים. אביב ניצל את מעמדו כמעביד והפעיל מכבש לחצים על הנתבע להמשיך ולפעול בהתאם לדרישותיו אולם הנתבע לא הסכים לקחת חלק במעשיו של מעבידו ולהיות נתון ללחציו. הנתבע נתן לתובעת הזדמנויות רבות לתקן את מחדליה, אך אביב הבהיר כי אין בדעתו לתקן את ההפרות ולשנות את דרכיו, לפיכך נאלץ הנתבע להתפטר בעל כורחו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה ויש לראות בו כמי שהתפטר בדין מפוטר.

סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 קובע:

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".